שלום לכל הקוראים- אני רוצה לחדד שעירוי דם יכול להרוג! אם לא עושים אותו כמו שצריך.
יש סיבות למה יש רגולציה כל כך קשה עליו!!!

עירוי מנת דם (PRBC) הוא טיפול רפואי נפוץ הנועד להחליף כדוריות דם אדומות (RBC) שאבדו או פחתו עקב דימום, אנמיה או מצבים רפואיים אחרים. עירוי זה מסייע בשיפור אספקת החמצן לרקמות ותומך במטופלים עם מחסור חמור בכדוריות דם אדומות.

עירוי תאי דם אדומים מרוכזים (PRBC) הוא טיפול שבו תאי דם אדומים מרוכזים, שנלקחו מתורם, והם מוזרקים ישירות לזרם הדם דרך הווריד. עירוי PRBC פועל על ידי השלמת תאי הדם האדומים החסרים, בעצם על ידי הגדלת מספר תאי הדם האדומים, העירוי משפר את הובלת החמצן, תומך בנשימה תאית ותורם לתפקודים מטבוליים.
ברמה התאית, תאי הדם האדומים משתלבים במחזור הדם, והמוגלובין קושר חמצן דרך קשרים כימיים עם הברזל במרכז ההמ. ברמה המולקולרית, זה חיוני לתהליכים כמו נשימה תאית, שבה חמצן משמש לייצור אנרגיה.
כשמדברים על עירוי צומרי דם צריך להבין שיכמה סוגים שונים של עירויים, ובדרך כלל מפרידים עירוי מנת דם מעירוי מוצרי דם:

🔹 דם מלא (Whole Blood) – מדובר במנת דם שלא עברה סינון או טיפול כלשהו והוא מכיל חוץ מתאי דם אדומים, גם תאי דם לבנים, גם טסיות וגם פלזמה,וגם חלבונים אחרים שזורמים בכלי הדם- "עירוי דם מלא" נדיר בשימוש רפואי, אלא אם כן מדובר בעירוי ישיר בעקבות טראומה חמורה- כי הוא עלול להגביר סיכויים לאלרגיה מסכנת חיים.
🔹 כדוריות דם אדומות מרוכזות (PRBCs) – השימוש הנפוץ ביותר, מכיל RBC בלבד עם מעט פלזמה (מסננים תאי דם לבנים, טסיות דם ומשאירים רק תאי דם אדומים).
🔹 עירוי טסיות דם (Platelets) – ניתנות למטופלים עם בעיות קרישה, מחלות דם או חולי סרטן.
🔹עירוי פלזמה (Fresh Frozen Plasma – FFP) – מכילה חלבוני קרישה ומשמשת במצבי דימום חמור

---

🔬 מבוא ומידע בסיסי

🔹 שם בעברית: עירוי מנת דם – כדוריות דם אדומות מרוכזות
🔹 שם באנגלית: Packed Red Blood Cells (PRBCs)
🔹 רכיבים: תאי דם אדומים מרוכזים (ללא פלזמה)
🔹 מטרת הטיפול: שיפור אספקת חמצן לתאים, טיפול באנמיה, פיצוי על אובדן דם

---

📌 למה נותנים עירוי דם?

📌 מקרים בהם יש צורך בעירוי PRBC:
✔ אנמיה חמורה – במקרים בהם ההמוגלובין נמוך מ-7 גרם/ד"ל
✔ אובדן דם חריף – לאחר טראומה, ניתוח או דימום פנימי
✔ אי ספיקת מח עצם – מצבים כמו לוקמיה או אפלזיה של מח העצם
✔ מחלת כליות כרונית – כאשר הכליות לא מייצרות מספיק אריתרופואטין
✔ אנמיה חרמשית או תלסמיה – שיפור הסבולת הגופנית ואיכות החיים
✔ מצבים קרדיווסקולריים חמורים – בהם יש צורך בתמיכה באספקת חמצן

---

📌 מנגנון הפעולה – איך זה עובד בגוף?

1️⃣ הגברת יכולת הובלת החמצן – הכדוריות האדומות מכילות המוגלובין, שמאפשר את הובלת החמצן מהריאות לרקמות.
2️⃣ שיפור פרפוזיה רקמתית – עירוי PRBC משפר זרימת דם מחומצן לאיברים קריטיים.
3️⃣ ייצוב המצב ההמודינמי – מניעת ירידה בלחץ הדם כתוצאה מאובדן דם חריף.
4️⃣ שיפור תפקוד פיזיולוגי – הפחתת סימפטומים כמו עייפות, חולשה, קוצר נשימה וסחרחורת.

---

🔬 אילו סוגי דם קיימים וכיצד קובעים אותם?

📌 סוג הדם של כל אדם נקבע על פי נוכחות חלבונים מסוימים (אנטיגנים) על גבי כדוריות הדם האדומות. קיימים שני מערכות עיקריות לקביעת סוג דם: מערכת ABO ומערכת Rh.

🩸 מערכת סוגי הדם ABO:
🔹 סוג דם A – מכיל אנטיגן A על פני הכדוריות ונוגדנים נגד סוג B.
🔹 סוג דם B – מכיל אנטיגן B ונוגדנים נגד סוג A.
🔹 סוג דם AB – מכיל את שני האנטיגנים (A ו-B) ללא נוגדנים (מקבל אוניברסלי).
🔹 סוג דם O – ללא אנטיגנים A או B אבל עם נוגדנים לשני הסוגים (תורם אוניברסלי).

🩸 מערכת Rh (פקטור רזוס):
🔹 Rh+ – אם יש נוכחות של חלבון Rh על פני הכדוריות.
🔹 Rh- – אם אין נוכחות של חלבון זה.

📌 למה זה חשוב? אם אדם עם Rh- יקבל דם עם Rh+, הגוף שלו עלול לזהות אותו כזר ולתקוף אותו.

🔹 התאמת סוגי דם בעירוי:

תורם → מקבל	A+	A-	B+	B-	AB+	AB-	O+	O-
A+	✅	❌	❌	❌	✅	❌	❌	❌
A-	✅	✅	❌	❌	✅	✅	❌	❌
B+	❌	❌	✅	❌	✅	❌	❌	❌
B-	❌	❌	✅	✅	✅	✅	❌	❌
AB+	✅	✅	✅	✅	✅	✅	✅	✅
AB-	❌	✅	❌	✅	❌	✅	❌	✅
O+	✅	❌	✅	❌	✅	❌	✅	❌
O-	✅	✅	✅	✅	✅	✅	✅	✅

📌 סוג דם O- הוא תורם אוניברסלי לכל סוגי הדם, ואילו AB+ הוא מקבל אוניברסלי. סוגי תרומות דם ושימושים

🔹 דם מלא (Whole Blood) – נדיר בשימוש רפואי, אלא אם כן מדובר בעירוי ישיר בעקבות טראומה חמורה.
🔹 כדוריות דם אדומות מרוכזות (PRBCs) – השימוש הנפוץ ביותר, מכיל RBC בלבד עם מעט פלזמה.
🔹 טסיות דם (Platelets) – ניתנות למטופלים עם בעיות קרישה, מחלות דם או חולי סרטן.
🔹 פלזמה (Fresh Frozen Plasma – FFP) – מכילה חלבוני קרישה ומשמשת במצבי דימום חמור.

פני כל עירוי.

---

📌 מהו בנק הדם ואיך הוא פועל?

בנק הדם הוא יחידה רפואית אחראית לאיסוף, עיבוד, אחסון והפצה של מוצרי דם שונים, כמו כדוריות דם אדומות (PRBCs), טסיות דם (Platelets) ופלזמה (FFP – Fresh Frozen Plasma).

🔹 תהליך ניהול הדם בבנק הדם:
✔ תרומת דם – אנשים בריאים תורמים דם, שעובר סינון ובדיקות לזיהומים כמו HIV, הפטיטיס B ו-C.
✔ עיבוד והפרדת רכיבי דם – כל תרומה מופרדת לרכיבים שונים (תאי דם אדומים, טסיות, פלזמה).
✔ אחסון בתנאים מבוקרים – כל רכיב נשמר בטמפרטורה מותאמת (PRBCs נשמרים בקירור, פלזמה מוקפאת).
✔ שחרור דם בהתאם לביקוש רפואי – הדם ניתן רק למטופלים עם התאמה מלאה בסוג הדם, ובליווי בדיקות התאמה צולבת.
🔴 בישראל, תרומות דם מתבצעות על ידי מד"א ובתי החולים, ולעיתים יש מחסור חמור בסוגי דם מסוימים, בעיקר O שלילי שנחשב נדיר אך חיוני למצבי חירום.

---

📌 אופן מתן עירוי דם

📌 כיצד העירוי ניתן?
✔ ניתן תוך-ורידית (IV) באמצעות צנתר ורידי.
✔ PRBCs יש למהול בנוזל סליין (NaCl 0.9%) בלבד – אין למהול ברינגר לקטט או תמיסות דקסטרוז מחשש להמוליזה.
✔ יש לתת כל מנת דם בקצב של 90-120 דקות, אך ניתן להגביר או להאט לפי מצב המטופל.
✔ טמפרטורה – חייבים לתת את הדם כשהוא בטמפרטורת גוף (אין להשתמש בעירוי קר).
✔ סינון – יש להשתמש במסנן ייעודי להוצאת קרישי דם וחלבונים בלתי רצויים.

---

📌 מינון ותדירות

מצב רפואי	מינון מומלץ (מנת PRBCs)	תדירות
אנמיה כרונית	1-2 מנות	לפי הצורך הקליני
דימום חריף	אין הגבלה	בהתאם להיקף האובדן
חולי כליה (CKD)	1-2 מנות	לפי רמות המוגלובין
תלסמיה/אנמיה חרמשית	1-3 מנות	לפי משטר הטיפולים

---

📌 אינטראקציות והתנגשויות

✔ תרופות משתנות (פוסיד, פורוסמיד) – ניתנות לעיתים לפני או אחרי עירוי כדי למנוע עומס נוזלים בלב.
✔ תרופות מדללות דם (קומדין, הפרין, אספירין) – במקרים מסוימים נדרש ניטור קרישה מוגבר.
✔ טיפול באי ספיקת לב (חוסמי בטא, מעכבי ACE) – ניטור בגלל עומס נוזלים אפשרי.

---

📌 תופעות לוואי ואזהרות

📌 סיכונים אפשריים של עירוי דם:
⚠️ תגובות אלרגיות – גירוד, חום, צמרמורות (נפוץ אך לרוב קל).
⚠️ המוליזה (הרס כדוריות דם אדומות) – במקרה של אי התאמה בסוג הדם.
⚠️ העמסת ברזל – במטופלים המקבלים עירויים חוזרים (למשל, בתלסמיה).
⚠️ זיהום חיידקי – נדיר, אך דורש בדיקות מחמירות בבנק הדם.
⚠️ אי ספיקת לב (Overload) – אצל חולים בסיכון, בעיקר קשישים ומטופלים עם מחלות לב וכליות.

---

📌 יתרונות מול חסרונות

✔ יתרונות
🔹 העלאת רמות ההמוגלובין במהירות
🔹 שיפור אספקת חמצן לכל הגוף
🔹 תומך בהתאוששות לאחר דימום חמור

❌ חסרונות
🔹 סיכונים של עומס ברזל
🔹 תופעות לוואי פוטנציאליות
🔹 דורש השגחה רפואית צמודה

---

📌 מה מצב הרגולציה בישראל?

✔ עירוי דם מאושר ומוסדר ע"י משרד הבריאות בישראל.
✔ מתבצע רק בבתי חולים ומרכזים רפואיים מורשים.
✔ נדרש לוודא התאמת סוג הדם (ABO) והתאמה צולבת (Crossmatch).

למה לא ניתן לבצע עירוי דם בבית?

📌 עירוי דם (PRBC – Packed Red Blood Cells) הוא הליך רפואי קריטי שדורש השגחה רפואית צמודה מסיבות בטיחותיות חמורות. למרות שעירויים תוך-ורידיים של ויטמינים או מינרלים ניתן לבצע מחוץ למסגרת רפואית, עירוי דם מחייב תנאים סטריליים מוקפדים, ניטור רציף וזמינות של צוות רפואי למקרה של תגובה חריגה.

---

📌 סיכום – מתי נשתמש בעירוי PRBC?

💉 אנמיה חמורה עם המוגלובין נמוך מ-7 גרם/ד"ל.
💉 אובדן דם חריף אחרי טראומה, ניתוח או דימום פנימי.
💉 תמיכה במחלות כרוניות כמו אי ספיקת כליות או תלסמיה.
💉 שיפור חמצון הרקמות במקרים קרדיווסקולריים קשים.